חדשות המשפט: צריכת קנאביס רפואי אינה עילה לביטול משמורת ילדים
"אומר כי מרשמי קנאביס רפואי, ככל מינון רפואי אחר ותרופה אחרת, אין בהם כשלעצמם לשלול מתן משמורת מלאה לאדם, קל וחומר משמורת משותפת". כך ענה אתמול בפסק הדין מפורט כבוד השופט ארז שני לתובעת שתבעה את הגרוש שלה בבואה לדרוש משמורת מלאה על ילדיהם.
על קורות המשפט הזה עוד ילמדו בפקולטות למשפטים ואולי מדובר באחד התקדימים המרשימים ביותר בתחום הכל כך שנוי במחלוקת – הקנאביס הרפואי. זה התחיל כמו סיפורי גירושין רבים אחרים. האישה פגשה באמצע החיים חבר ילדות והם התאהבו (קורה במשפחות הכי טובות). בשל כך בני הזוג החלו הליך גירושים.
כמו בהליכי גירושין רבים אחרים גם בני הזוג לא הגיעו להבנות, והאישה, הלא היא התובעת, החלה להעמיד דרישות קיצוניות שהשופט שני דחה על הסף.
בראש טיעוני התובעת עמדה הטענה כי מאחר ובעלה צורך קנאביס רפואי הוא אינו כשיר לחלוק משמורת משותפת עם האם, וכי עליו לוותר על המשמורת שלו – כליל.
השופט קבע שיש לדחות את תביעת המשמורת הבלעדית שדרשה האישה, שכן היא סותרת את עמדת שירותי הרווחה, שרואה בגרוש אב כשיר לכל דבר.
כך כתב השופט שני בפסק הדין: " בסופו של יום הפריכו שירותי הרווחה את טענות האם, שתיארה את האב כמכור, אלים, מתעלל, טפיל ומסוכן."
"כבר בעבר הסברתי שיש לראות בהמלצת שירותי הרווחה (בשינויים המחויבים, כגון: העדר מנגנון שאלת הבהרה), בבחינת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט (וראה: תלה"מ (ת"א) 63939-06-17 א' ש' נ' י' א' {פמ"מ – 1/11/2017)}." הוסיף השופט שני.
העובדה שהבעל צורך קנאביס רפואי אינה שונה מצריכת כדורים ותרופות אחרים, קבע השופט והיא אינה עילה לקבלת משמורת בלעדית לילדים.
השופט שני: "אומר כי מרשמי קנאביס רפואי, ככל מינון רפואי אחר ותרופה אחרת, אין בהם כשלעצמם לשלול מתן משמורת מלאה לאדם, קל וחומר משמורת משותפת. מגיע אני, אפוא, לטעם האחרון שבפי האם ולא הוכחש, לפיו משתמש האב, נגד כאבים, בגראס רפואי, עובדה שאף היא היתה מונחת בפני פקידת הסעד."
בנוסף, דרשה האישה שהרכוש המשותף של בני הזוג יחולק באופן לא שווה וכן דרשה האישה מזונות מלאים כחלק מהמשמורת הבלעדית שביקשה לקבל.
השופט דחה את תביעת האישה למזונות מלאים. שכן, אם האב יכול לחלוק משמורת הרי שזה אך הגיוני שלא יחולו עליו מזונות מלאים. השופט אף כעס וטען שהאישה תובעת סכום מזונות מופרך וזאת על אף שהיא משתכרת בשכר הגבוה מזה של הבעל. בפועל, האישה מרוויחה 2,000 ₪ יותר בחודש מהגבר.
השופט שני: " בכן, מסתבר ששני ההורים מתפקדים זה חודשים עם זמני שהות הקרובים מאוד לשוויון, יחסי ההורות תוארו, לאחר תסקיר משלים שהוגש בחודש ספטמבר 2017 ועל-ידי הפסיכולוגית, גב' דיב כתקינים, והרי לך טעם נוסף לאישור המשמורת המשותפת."
התובעת ביקשה 80% מהדירה המשותפת של בני הזוג ומזונות של כ-11,000 ₪ בחודש, מזונות לשתי בנותיהן הקטינות. עוד טענה התובעת, שהגרוש שלה הינו בעל בניין ולכן יש להסתכל על ההכנסות שלו מעבר לתלוש המשכורת. השופט לא קיבל את טענתה לבעלות על בניין, מאחר והנתבע, הבעל, הוכיח, על ידי הצגת נסח טאבו, שהבניין הינו נכס הרשום על שם אימו, אינו בבעלותו והוא אינו נהנה ממנו כלכלית.
השופט שני: "לא ברור מה טעם טוענת התובעת שרכשה את חלק הנתבע בדירת המגורים, כי עתיד הנתבע "מובטח" ויש לו חמש דירות ודירה נוספת. הראיות אינן תומכות באמירה זו."
עוד קבע השופט: " ארחיב עוד ואומר, כי התנהגות קיצונית של צד כלשהו ודמוניזציה של האב במטרה למנוע משמורת משותפת לא תיענה, כפי הנהוג בכל התנהלות חסרת תום לב דיוני (וראה: ע"א 801/89 כהן נ' שבאם, מו(2) 136 {פמ"מ – 18/3/1992})."
השופט קבע כי נכון לתקופה הקרובה המשמורת תהיה משותפת בשיעור של 40% האב ו-60% האם ופסק כי בשלב זה יהיה על האב לשלם מזונות בגובה של 300 ₪ בחודש בלבד. עוד קבע השופט על חלוקה שווה של רכוש בני הזוג ולא קיבל את טענת התובעת לקבל 80% מנכסיהם המשותפים.
נראה, אפוא, שהשופט שני דחה את רוב טענותיה של התובעת ולבסוף אף חייב אותה בהוצאות עלות המשפט של כ – 30,0000 שקלים. בנוסף, הוא אף מתח ביקורת חריפה על התנהגותה של האישה שלטענתו פעלה שלא בתום לב.
מעבר לכך, נרשם הישג חשוב, הישג תודעתי וציבורי הנוגע למעמדו של הקנאביס הרפואי. החלטת השופט שני נתנה משנה תוקף לשימוש בקנאביס כתרופה לכל דבר ויש כאן בשורה משפטית גדולה לצרכני הקנאביס הרפואי בישראל כולה.
