שליטה בלחות בגידולים הידרופוניים
אחד הפקטורים הכי חשובים להצלחת גינות הידרופוניות הוא רמת הלחות בסביבת הגידול. כאשר אנחנו אומרים לחות אנחנו למעשה מתכוונים לכמות אדי המים באוויר, ואלו נמדדים באחוזים. במצבים שבהם רמות הלחות הן גבוהות מדי או נמוכות מדי, קצב הדִּיּוּת יואט, בריאות הצמחים תדרדר והצמיחה וההתפתחות יבלמו גם הן.
אז מה היא דִּיּוּת?
שיעור הלחות באוויר משפיע, אפוא, על קצב הדִּיּוּת (בלעז: טְְרַנְסְפִּירַצְיָה), קרי: על קצב השתחררות המים משורשי הצמחים לחלקים האחרים של הצמחים. אולם חשוב להבין שבתהליך הדיות לא רק מים עוברים מהשורשים אל שאר חלקי הצמח כי אם גם חומרים מזינים חיוניים נוספים, למשל: דשן.
שליטה בלחות היא אתגר
שליטה ברמות הלחות בסביבת הגידול ההידרופונית היא מאתגרת. גם החקלאי המתוחכם ביותר לא יכול לשלוט בלחות ללא עזרה חיצונית, זאת מאחר ורמות לחות משתנות גם בהתאם לטמפרטורה וגם בהתאם לקצב הדיות שבתורה משחררת אדים לאוויר.
אוויר לח קשור לבעיות ולמחלות בשורשי הצמחים, ליובש של מצע הגידול, לבעיות עקה של צמחים, לירידה באיכות היבול ואפילו לאובדן היבול כליל. רמות גבוהות של לחות למשל קשורות בריקבון, טחב, מחלות והופעת מזיקים. לכן חשוב כל כך לווסת את רמות הלחות בגינות הידרופוניות. למרבה המזל יש היום מכשירים שעוזרים לנו לווסת את רמות הלחות בסביבת הגידול ההידרופונית.
השפעת לחות קיצונית על צמחים
לרמות לחות קיצוניות יהיו השלכות מרחיקות לכת על בריאות הצמחים:
אל תחששו מלחות, תנהלו אותה
גננים הידרופוניים רבים חוששים מרמות גבוהות של לחות מהסיבות שמנינו כאן: לחות גבוהה קשורה אינטואיטיבית לטחב, בקטריות, מזיקים וריקבון ולכן גננים נוטים להפחית את רמות הלחות לרמה נמוכה ככל שניתן. למרבה הצער זו לא אסטרטגיה נכונה והיא עלולה להשיג את התוצאה ההפוכה מזו המיוחלת. צמחים שמונעים מהם מים יהיו רגישים יותר למחלות ולפולשים בלתי רצויים. אך אם מנהלים ומווסתים את רמות הלחות ומספקים כמות נכונה של מים למערכת השורשים אפשר ליצור סביבת גידול אופטימאלית שבה הצמחים סופגים די מים ודי חומרים מזינים. כאשר הצמחים גדלים ברמות לחות המנוהלות היטב הם יפתחו "מערכת חיסונית" איתנה, יהיו לצמחים יותר משאבים לקיבוע הפחמן, לפוטוסינתזה ולהתרבות.
רמות לחות אידיאליות להתפתחותם של פרחים:
בשורות הבאות נציג רמות לחות אידיאליות לגידול פרחים. שימו לב, אלו הערכות כלליות לרמות לחות שכן גם לטמפרטורה שבחוץ, לקצב הדיות ולסוג הפרחים יש משמעות בקביעת רמות הלחות האופטימליות.
- בשבוע הראשון: 60%-70% לחות
- בשבוע השני: 60%-70% לחות
- בשבוע הראשון להופעת הפרח: 55%-65% לחות
- בשבוע השני להופעת הפרח: 50%-60% לחות
- בשבוע השלישי להופעת הפרח: 50%-55% לחות
- בשבוע הרביעי להופעת הפרח: כ-50% לחות
- בשבוע החמישי להופעת הפרח: 50% לחות
- בשבוע השישי להופעת הפרח: 45% לחות
- בשבוע השביעי להופעת הפרח: 45% לחות
- בשבוע השמיני להופעת הפרח: 40% לחות
- בשבוע התשיעי להופעת הפרח: 40% לחות
איך מפחיתים את הלחות בגינה ההידרופונית ואיך מעלים אותה?
כדי להחליט באם עלינו להוריד את רמת הלחות או להעלות אותה ראשית עלינו לבדוק את רמת הלחות בעזרת מד לחות. קל מאוד למצוא היום מדי לחות, הם זמינים לרכישה בכל חנות הידרו, וגם הבדיקה עצמה היא פשוטה למדי. אם לאחר הבדיקה התגלה שרמות הלחות בסביבת הגידול נמוכות מדי אפשר להוסיף מאווררים ולהשתמש במסכים תרמיים. בנוסף, חשוב להתאים את משטר ההשקיה למזג האוויר שבחוץ ובגינה ההידרופונית.
אם רמות הלחות בסביבת הגידול גבוהות מדי אז כדאי להשתמש בסופחי לחות. סופחי לחות או קולטני לחות סופגים את אדי המים המיותרים שבאוויר ומייבשים את סביבת הגידול.
לסיכום
אם כן, נראה שכל גנן או חקלאי החווים בעיות עם לחות בסביבת הגידול ההידרופונית יכולים למצוא פתרונות פשוטים לוויסותה. כל מה שצריך זה מד לחות, מסכים תרמיים, קולטני לחות ומאווררים, ואלו אינם עולים הרבה כסף וקל מאוד לתפעל אותם.
